שלום בית - בחינם!


תזכי סוף סוף למלוא תשומת לבו של בעלך בחמישה שלבים פשוטים -
בלי ייעוץ נישואים.




  • תזכי שבעלך סוף סוף להקשיב ולכבד אותך יותר
  •  ילדיך יפסיקו לסבול מבעיות ביחסים שלכם
  • תלמדי כיצד להפסיק את המריבות - ולהתחיל לחייך 
  • תרגישי אהובה יותר על בעלך
  • תבני בית חם יותר לילדיכם ולעצמכם
  • תחוו ירח דבש שני - בדיוק כמו שאנחנו חווינו


לקבלת הקורס החינמי שבו חמישה קטעי וידאו:

הזיני את כתובת הדוא"ל שלך למטה ולחצי על הכפתור "קבל גישה מידית" . (תבדקי היטב שכתבת נכון את כתובת הדוא"ל כדי להבטיח קבלת גישה לסרטונים החינמיים). שימי לב לתיבת הדואר הנכנס, כי אני אשלח לך חמישה סרטוני וידאו של הקורס בקרוב מאוד :


הסרטון הראשון כבר בדרך אליך!!


__________________________


לסדנת זוגיות בתשלום - לחץ כאן 








הרגשתי כבוד ואהבה, וכך גם אני הרגשתי כלפיה


בעזהי"ת

שלום בית

אור לה' לסדר שמות, כא לחודש טבת תשע"ג

ד”ר אליעזר ספטר ביקש ממני שאכתוב את הניסיון שלי עם TAT. באמת משום הכרת הטוב הייתי מחויב לכתוב זאת ללא בקשתו, אלא שאני יכול לכתוב רק בשפת האידיש, (ולא אנגלית או עברית). משום שהם עניינים מורכבים ומשום צניעות, אי אפשר לפרט בכתב, נמנעתי מלכתוב עד עתה, אבל עכשיו שביקש ממני במיוחד, ואמר לי שהוא ימצא מי שיתרגם זאת לשפה מדוברת לכן אכתוב בקיצור, ואבקש מהמתרגם שינסה לתרגם נכון וגם בלשון נקיה כפי האפשר.

נולדתי בסביבה חרדית והגדרתי את עצמי בחור חרדי. התחתנתי עם נערה חרדית ממשפחה חסידית. מיד אחרי החתונה הרגשתי שהיא איננה מעונינת בי. היא עשתה כל מה שצריך אבל הכל בצורה טכנית בלבד. גם שפת הדיבור אתי היתה חריפה למדי, ואני הייתי מאד רך. הרגשתי שהיא מקלקלת את הדרך הישרה הראויה להיות בבית יהודי, הן ברוחניות והן בגשמיות, והיא לא נותנת לי אפילו מקום להביע בעצמי מה שאני חושב: כל מה שאמרתי היא מיד הפריכה או שהיא היתה אומרת 'זה פשוט לא נורמלי'. הייתי מתחנן לפניה: לפני שאת עושה משהו או מחליטה על איזה דבר אנא שאלי אותי קודם 'מה אתה חושב על זה', אבל היא ממש צחקה על דברי: מה אתה תינוק? אם אתה חושב אחרת אז תגיד לי ותתווכח עמי, ואם אם לא יהיה לך מה להגיד זה אומר שאני צודקת!! כל זמן שאתה לא אומר בפירוש אחרת אז אני עושה מה שבא לי. הרגשתי בכל פעם שניסיתי כן להעיר לה שנהיה מזה מריבה שלימה, וממילא עדיף לשתוק. בקיצור כך התחיל להיבנות אצלי שאין לה כלל אימון בי ואינה אוהבת אותי. בעזהי"ת, היא פסקה את ההלכות בבית, וכשהתחלתי לומר איזה אימרה על שולחן השבת היא הפסיקה אותי באמצע וסיימה היא את האימרה (עפ"י רוב לא מה שהתכוונתי לומר כלל) וכו' וכו' וכו'. יחס אישות היא בכלל לא הבינה; היא לא יכלה לסבול לעמוד או לשבת קרוב מידי... ובוודאי לא דברים אחרים.

הגעתי להרגשה ש"נפלתי בפח". ניסתי להתחזק עם אמונה, אך היה נדמה לי שאני איזה בעל תאוה גדול ובכל אני אשם. זה הביא אותי לחיות בהאשמות עצמיות ולהיות נגד עצמי. בסתר כעסתי עליה. אני מתבייש לספר זאת’ אבל המציאות היתה שהתפללתי לפעמים בסתר ליבי שהיא תמות ח"ו. לא ראיתי את עצמי יוצא מהבעיה.

אחרי כמה שנים התחיל הסוד להתגלות קצת מפי בדרך של הלצות על ציבור הנשים בכלליות ועליה בפרט. הלכתי למטפלים והם אמרו לי שלא היה להם מקרה של אגוז קשה כזה. בהתחלה היא כלל לא רצתה ללכת, עד שהמטפל הכין אותי והייתי מוכן לעזוב אותה. אז היא היתה מוכרחת ללכת לטיפול. בקיצור נמרץ, במשך עוד שנתיים למדנו לתקשר יותר טוב, להבהיר את עצמנו ולדבר יותר בכבוד. למדנו טקטיקות שונות במקרה של משבר ויכלנו יותר לתפקד בקשר הפיזי. אבל בכל זאת ההרגשה ש"נפלתי בפח" וש"היא לא אוהבת אותי" נשארה – היה אפילו יותר גרוע מקודם מאחר וזה היה יותר בדקוּת, זה היה יותר מכוסה, זה לא כל כך בלט כמו פעם. החברים הקרובים שלי שידעו ושמעו מה הולך אצלנו ושמעו איך שהיא מדברת אלי בטלפון בחוזקה והקול הגבוה שלה, היו צוחקים איתי על חשבונה. הם היו נותנים לי הרגשה שהם לא היו משלימים עם כזאת אשה. כל זה הוסיף לי שמן למדורה הבוערת אצלי בסתר, בתוכי בכיתי תמיד על מצבי, והמורל שלי הגיע לתחתית, והייתי בעצבות.

כל הזמן חיפשתי עוד שיטות וספרים פסיכולוגיים כדי שאולי אוכל לצאת מזה או אולי מישהו יבין אותי. היינו אצל כל מיני מטפלים ומכל אחד למדנו משהו. כשהיינו הולכים למטפל חדש, היא היתה מתחילה לדבר איתו, והמטפל היה קובל על דברים שאני עשיתי. הרגשתי כמו שסכין חודר בי. ניסיתי להראות כמה אני סובל, ואם נפלתי באיזה דבר אז מה? לקחתי את לבוש הקרבן והלבשתי את עצמי טוב עם קרבן גדול, וזו היתה הדרך הטובה ביותר שמצאתי (אבל מצד שני לא היתה לי מנוחה)

ההשגחה העליונה הובילה אותי. מה' מצעדי גבר ודרכו יחפץ! רציתי ללמוד שיטה מסוימת מהר' אליעזר ספטר, וקבעתי פגישות אצל ר' אליעזר לזמן שאהיה בירושלים – תקופה של שבועיים, כל יום שתי פגישות, ללמוד דבר מסוים. למעשה, כשגיליתי לו קצת מה שאני סובל, הוא שינה את הלימוד ההוא ובמקום זאת עשה איתי TAT.

זה היה בשנת תשס"ה. הייתי כבר יותר משתים עשרה שנים אחרי החתונה. במשך שבועיים ישבנו ב- 18 פגישות. מה אגיד ומה אומר?  זה שינה את חיי מן הקצה אל הקצה. אני חייב להודות שבשעת מעשה זה הייתי מאד סקפטי. הרגשתי שהוא משחק עם הרגשות האמתיים שלי, אבל כשהוא אמר לי שהכל כבר עבר לי והתרפאתי, הסתכלתי עליו כאילו הוא נפל מהירח. זאת אומרת שהכל כבר עבר, וכו'? בעת הפגישות עלתה הסוגיה של למה אני צריך טרפיה - שהיא תלך!, היא צריכה להשתנות, מה ישנה את המצב אם אני אעזוב את הצער? וכן הלאה, כל מיני הרגשות ומחשבות. אבל מאחר שכל הפגישות היו מתוכננים מראש, הרשיתי לעצמי לסיים אותן. בתוך תוכי צחקתי, אבל ר' אליעזר במלוא התמימות הלך בדרכו, ללא שינוי.

כשחזרתי הביתה חשבתי לעצמי "נו, עברתי עוד תרפיה" אבל הכל הבל הבלים. המצב שלי הוא מדי קשה שיוכל להשפיע באמת. חזרתי הביתה לאשתי, ולרוב הפתעתי היה לי הסתכלות חיובית עליה, צחקתי לעצמי "אתה משלה את עצמך", אבל לא יכלתי להכחיש את העובדה, גם התחלתי לאהוב להיות בגישה חיובית. אחרי כמה שבועות מצאתי את עצמי במציאות חדשה, משהו התהפך לי בפנים, והתחלתי לסבול אותה בפנימיות ובאמת, וכשחבריי צחקו על חשבונה זה היה כואב לי. הייתי בדילמה מה לומר להם, אבל לא יכלתי לסבול שמזלזלים בה.

עברו עוד כמה - שבועות ממש פליאת ה' נפלאות על נפלאות, היא התחילה לבוא לקראתי, היא השתנתה בצורה מפליאה, בלי שאני אדרוש משהו ממנה. זה היה נראה כמו כישוף. אני אדם מאד פרקטי, וחשבתי לעצמי 'אה, נהיית בעל דמיון', אבל זה היה כל כך חזק שלא יכלתי להכחיש את זה, ובעיקר ש"הרגשתי" כבוד ואהבה, וכך גם הרגשתי ממנה אלי!!!! אני יכול להעיד שמאז אולי פעם או פעמיים בשנה היה לנו הרגשות קשות אחד על השני, וגם זה בכלל לא ברמה כמו פעם. שנינו ידענו גם כיצד יכולים לצאת מזה מהר. מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי. ואתם ר' אליעזר הייתם השליח טוב להוציא לפועל. מגלגלין זכות על ידי זכאי!!! השי"ת יזכה אותכם שתהיו השליח הטוב לעזור להרבה מאד אנשים הצריכים דרכי רפואה אלו.

בכבוד רב ובהערצה גדולה.




ונפתחתי פיזית ויכלתי להיות עם בעלי


הסיבה שבאתי לאליעזר הייתה בעיה שהתחילה כאשר התחתנתי. לא יכלתי להיות עם בעלי.  הייתי סגורה. היה המון תסכול.

אחרי טיפול אחד בלבד הרגשתי שינוי. לאחר מכן הייתי יותר בטוחה בעצמי, נרגעתי  ונפתחתי פיזית ויכלתי להיות עם בעלי.

כל זאת לאחר כמה טיפולים.

אנו מודים לקב"ה על TAT.

תודה לך אליעזר.





להיות חופשי לחלוטין כדי למלא את חיי עם תוכן אמיתי

לכבוד  אליעזר ספטר


אני שמחה מאוד שבחרתי לטפל ב-TAT כדי לרוקן את המטענים ה"לא רצויים", בלשון המעטה, שעברתי, ולהצליח לשלוט בעצמי לא לכעוס ולהשליט שלווה ונינוחות על חיי.

במהלך  הטיפול העליתי במחשבתי תובנות חדשות:

לא צריך "טראומות גדולות" כדי שיקרו "דברים גדולים". מספיק תפיסה מוטעית של החיים או אירוע קטן לא נעים שיגרמו להשלכות מרחיקות לכת ממש, ובאמצעות השיטה הטיפולית שמציע אליעזר ספטר, אפשר לשנות ולהשתנות בקלי קלות.

הטיפול הכרחי וחשוב אפילו בשלבים הראשונים של הקושי בחיים מבלי "לסחוב דברים" הלאה, ושכך יכולים להחמיר. ההדחקה וההעלמות, הטמנת הראש באדמה והמחשבה כאילו אנחנו עשויים מחומר חזק יותר ולא מושפעים משום דברי בעולם – לא גורמים לדברים לעצור את פעולתם, וההשלכות משמעותיות לזרימת החיים.

להיות משוחררת וקלילה נפשית – זה לא מותרות! ובעיקר כשנוסיף לזה הרווח שבגילוי כוחות אדירים שלא חלמתי שיש בי, שסתם חבל לא לנצל אותם. ונוסף על כך, לתפוס את החיים בצורה נכונה יותר ואמיתית. תפיסה שתרמה לי לעבור אותם בצורה יותר נינוחה ללא הרגשה של הכבדה.

להיות משוחררת לגמרי כדי למלא את חיי בתוכן אמיתי ובכמות גדולה. הלחץ והקושי שהייתי משופעת בהם – נמוגו!

כמובן לא לשכוח להודות לה' על הכלי הנפלא ששמו TAT ולזכור שכך הוא עושה את הכל.


אליעזר,

כמה שהטיפולים נראים פשוטים מדי כך גם העוצמה שבהם גדולה מידי.

אני מודה לך שעזרת לי "לחדש" את חיי ולתת להם ממד איכותי יותר.


בהערכה רבה,


היו לי הרבה בעיות במערכת היחסים שלי עם בעלי והילדים שלי TAT


אדר א' תשס"א

לכבוד ר' אליעזר

קודם אודה לה' ששלח לי אותך וטופלתי על ידי TAT.

אחרי כמה שנים שהיו לי המון בעיות בזוגיות, בילדי, בחברה, וגם עם עצמי, היה לי מתח ואי נעימות וחוסר אימון באנשים, וב"ה אחרי 6 טיפולי TAT עם הרב אליעזר ספטר אני אומַר במילה אחת שאני חיה בשלום והרמוניה עם משפחתי ואנשים בכלל ובעיקר, הכי חשוב עם עצמי: הרגשות לא גועשות אלא נשלטות, יש לי אמונה בה' והחיים שלי נצבע בצבעים יפים.

אציין גם דבר חשוב לכל המתלבטים: המהירות שבו הטיפול משפיע בניגוד לטיפול לפסיכולוגי שניסיתי בעצמי, וגם מה שבררתי אצל אנשים אחרים, טיפול פסיכולוגי נמשך המון זמן וכסף בדרך כלל, לעומת טיפול ב-TAT.

בברכת "הוציאה ממסגר נפשי להודות".

החפצה בעילום שם.

נ"ב:  אני שראיתי את השינויים מהצד וכל שבוע שחזרה מטיפול זה היה כאילו קלפו לה עוד שכבה של חסימה. זה נראה הזוי ומהר כל כך, אבל זה פועל ושווה.

תודה מקרב לב, ממני בעלה





שלום בית

"בזכות NLP ו- EFT שיפרתי את טיב יחסי עם אישתי".





לחץ, כעס, שלום בית

מה אתה התקדמת בטיפול הזה?

התקדמתי באיזה צורה? מה קורה עכשיו במשפחה?
יותר שם לב למה שקורה במשפחה, 
והשמחה שלך?
יותר רגוע פחות נלחץ ע"י כל מיני דברים,
עכשיו אין לי לחץ בכלל. הייתי סובל הרבה מהתלבטות ועכשיו אני סובל פחות מכעס ויותר
סבלנות. יותר שולט בעצמי.
ואיך הקשר עם אשתך?
הרבה יותר טוב".





שלום בית, כעס, סגירות


"בזמן שעבדתי עם אליעזר בכמה וכמה פגישות הצלחנו להוריד את
הטראומות וזה שיפר מאוד את הקשר עם אנשים הקשר עם הילדים שלי. הצלחתי
להוריד את החומה הוירטואלית שנבנה במשך השנים, היום אני אדם הרבה יותר פתוח
הרבה יותר שמח, וזה לא משנה מה התנאים הכלכליים הפיזיים או הסביבתיים.

אני מרגיש הרבה יותר שמחה בלב, ואני מוכן לקבל כל מצב וזה לא משנה מה. כל ביקורת, אני יכול לחיות עם כל ביקורת, וכל מצב, והכל בזכות העבודה שעשיתי עם אליעזר, שזה בעיקר היה עם TAT אפשר להגיד שהצלחתי לנקות את כל הטראומות מאז שהייתי ילד. ממליץ מאוד על השיטה. הצלחתי דרך השיטה לנטרל את כל הכעסים שהיו לי, ואני מרגיש ב"ה היום שאין לי כעס על אף אחד. אני מצליח היום אפילו בכלל לא לכעוס וזה לא משנה באיזה מצב אני נמצא".






חוה,


באתי לטיפול. הרגשתי מאד מאד לא טוב.  היו לי המון בעיות בבית עם הילדים ועם בעלי. כעסים וקושי להתמודד עם הילדים.  לא יכולתי להסתדר לבד עם זה.  הייתי דכאונית מאוד, עצובה מאוד. בכיתי הרבה והייתי לוקחת כדורים להרגעה.  אחרי שעה או שעתיים זה שוב חזר לי.

באתי לחוה ספטר ובשיטת TAT קבלתי הדרכה איך לטפל בכל הנושאים שהיו לי. אחרי שלושה חודשים אני מרגישה מציין. לא בוכה יותר, לא בדכאון. שמחה, מתפקדת בבית יותר טוב. נרגעתי ובעקבות זאת הכל נרגע בבית.

כל זה דרך חוה ספטר ושיטת TAT.


תודה





TAT ימנע גרושים

הגעתי לאליעזר לאחר שקיבלתי המלצה על טיפול שנקרא TAT. לא הכרתי את שיטת הטיפול הזאת ומעולם גם לא טופלתי, לא עלי ידי פסיכולוג ולא בטיפול דומה.

הגעתי לכאן ולא הבנתי בדיוק מה הטיפול. הגעתי במצב רגשי לא כל כך נעים: לקראת גירושין, עם אווירה לא נעימה בבית. הייתי על הפנים. ממש על הפנים, והרגשתי שאני צריך עזרה – מהר ככל האפשר.

התיישבתי מול אליעזר והתחלנו את הטיפול. אני זוכר שתוך כדי הדיבור והפעולות שעשינו,  הרגשתי שאני מתחבר לדברים מאוד עמוקים-- בתודעה, בנפש, בעבר, בחיים שלי, דברים שעלו, דברים שהציפו אותי.

הטיפול הראשון מאוד עזר לי, קודם כל, להחזיר לעצמי קצת את הרוגע, את יישוב הדעת. תחושה מסוימת של ריפוי, של תפילה אמיתית של ריפוי. ממש קשר ישיר שסוף-סוף אני באמת נהנה מעומק לבי, אפילו שאני לא אמרתי את הדברים, אבל באמת מתחבר למקור ומנסה לטפל בשורש הבעיות.

לאחר מכן, הגעתי לפגישה שנייה ושלישית ורביעית ואני יכול להגיד שהדיבורים פעלו עלי בצורה מאוד טובה לגבי הקשר, הזוגיות. אני ראיתי שינוי מאוד משמעותי ביחס של אשתי לגביי, ביחס שלי אליה. אני זוכר שחזרתי יומיים אחרי טיפול, שבוע לפני מועד הגירושין, ופתאום אמרתי לאשתי: אנחנו צריכים ללכת לאיזושהי מסעדה ביחד. היא לא הבינה על מה אני מדבר. אז הסברתי שכדאי שנסיים באווירה טובה ולא ברוגז. להפתעתי היא הסכימה, למרות שיא הייתה מרוגזת, וישבינו במסעדה ודיברנו ויצאו דברים מהלב. דברים עמוקים. אני יודע גם שאליעזר עבד איתי הרבה על נושא הזוגיות, על נושא השיקוף שלי אל מול אשתי. מבחן המציאות הוכיח שזה עבד בצורה טובה. אנחנו כבר התפללנו לנס והנס זה הוא הדבר היחידי שהיה צריך להיות פה.

אני הבנתי גם מאליעזר שגם אם רציתי לבוא עם מחשבה שתהיה לי של "זהו", של לְפרֵק ואין סיכוי יותר וכו', בעזרת השיטה הזאת שמנסה להשיג את הכל, את כל הדברים שצברנו בחיים, אפשר להוציא שוב את היהלומים.

במסעדה אמרתי את הדברים האלה וראיתי שהיא מקשיבה והיא פתוחה לשמוע, ולאט לאט בשבועיים-שלושה שלאחר מכן התחלתי לחיות יותר את אשתי. ראיתי אותה, ראיתי את הצרכים שלה. היא השתנתה גם אליי. היא לא רצתה להתגרש. אין לי הסבר לזה. אני יכול להסביר את זה בשפה שלי: היא הבינה שעשיתי שינוי.

חודש לאחר מכן כאשר ישבנו ודיברנו גם עם מטפלת, היא שאלה את אשתי מה היה כל כך טוב בחודש הזה. אשתי אמרה שהיא הרגישה שאני רואה אותה, שהיא מרגיש סוף-סוף שאני עשיתי שינוי, שאני פחות כועס, שאני יותר מבין. היא מרגישה את השינוי וזה משהו שאצלה נתן את התקווה כן להמשיך ולהסיר מהפרק את נושא הגירושין ולבנות זוגיות טובה.

אני לא יכול לנבא מה יהיה בעוד שנה-שנתיים, אך אני יודע שהתקופה הזאת הייתה מאוד משמעותית עבורנו, גם ברמה האישית , גם ברמת הקשר, בזוגיות.

אני יודע שזה נתן לי הרבה דלק להמשך הדבר הזה.







בעיות עם האבא


מזה כ-20 שנים, הייתה לי ולבעלי בעיית תקשורת קשה עם אביו. הדבר פגע והפריע רבות במשך כל חיי נישואינו.

בינינו הבנו ותמכנו אחד בשני אך מדי פעם עלה דבר הקשור לאביו שהקשה מאוד על חיינו האמיתיים.

ודאי שאי אפשר לומר שהשלמנו עם המצב, אך כך נמשכו העניינים עוד ועוד.

הרגשנו שיש דבר שקשור בנו ושמגיע לנו לקבל, ותמיד חמי העלים מאתנו, פסח עלינו ונתן לאחרים --והבלגנו.

באחד הטיפולים אצל ד"ר ספטר הרגשתי שאני חייבת להיות אמיתית והתחלנו בטיפול בנושא זה. במשך הטיפול ד"ר ספטר הדגיש והורה לי תהיי עם עצמך – ובאמת.

יש להדגיש שאני עצמי נפגשתי עם חמי ודיברתו איתו דוגרי. לבעלי -- כזכור, מדובר באבא שלו -- היה מאוד מאוד קשה ואפילו הייתה לו רתיעה חזקה מעצם הסיפור עם אביו. (יש לציין שהתקשורת עם אבא הייתה שטחית בלבד, כמו: "מה נשמע?")

לאחר שחזרתי מהטיפול היעיל והמסור של ד"ר ספטר לא סיפרתי לבעלי על מה עבדנו.

למחרת בעלי מתקשר אלי ומבשר לי שאני לא אאמין.

חשבתי, מה קרה?

ואז הוא סיפר לי שהוא לא יודע איך, אבל התקשר לאבא שלו והחליט להפגש איתו.

הם אכן נפגשו ודברו על המצוקה ועל הכאב ועל עניינים אקטואליים.

בעלי הרגיש מעולה לאחר הפגישה והיה לו סיפוק רב.

לאחר תקופה, השיחה הובילה להתפתחות רצינית ועניינית ומעכשיו ואילך חמי יודע שאנחנו אנשים בעלי רגשות ומודע לכל, ואין לו אפשרות לעשות מה שהוא רוצה.

היום, כמה חודשים לאחר הטיפול, הרשיתי לעצמי לספר לבעלי מה נתן לו דחיפה וכח ללכת לדבר עם אביו.

המון תודה.





בעלי מתעלם ממני, מצב של דכאון, ושקלתי גירושין מבעלי.

חוה היקרה,

ב"ה שלומי טוב.

תודה לך על כל העזרה – עזרת לי להגיע למקום שבו אני נמצאת עכשיו.

הגעתי אליך במצב של דכאון ועצב, ושקלתי גירושין מבעלי.

כל כך פחדתי להיפגע, והרגשתי שבעלי מתעלם ממני ומהילדים. כבר לא נותרה בי תקווה. בכל פעם שהייתי שמחה, הרגשתי שהוא מוריד אותי. תמיד הגנתי על עצמי. האשמנו אחד את השני על הכל. הרגשתי לא נאהבת וזיכרונות הנעורים נחסמו.

לאחר טיפול זוגי ב- TAT, עלו זיכרונות על אבי: כעסו, הביקורת שלו והערותיו, ושמתי לב שבעלי מתנהג באותו אופן. לכן התחלנו, את ואני, לעבוד על כל זיכרונות העבר, ולאט לאט התחלתי להרגיש יותר טוב, הייתי שמחה יותר, ונהניתי עם הילדים. אף על פי שבעלי לא השתנה, זה לא מפריע לי יותר. לכן אנחנו מדברים אחד עם השני בצורה טובה יותר, אנחנו צוחקים יחד, ואני שמחה שנשארתי איתו.

תודה לך, ה', שעזרת לי ליצור קשר עם חוה כדי שאוכל להבריא בעזרת TAT.





 

מאמרים אחרונים

אבלותלחוי היקרה:הגעתי לאחר פתירת בעלי ז"לשבורה ורצוצה הייתי.בחסדי שמים...
סכסוכים משפחתייםהחיים שלי התנהלו בעקר לפי הדעות של אמא שלי הגעתי לפגי...

מהו TAT?

שיח בין אליעזר וממציאת השיטה טאפאס פלמינג

ליצירת קשר מהיר

הרשמה לניוזלטר

© כל הזכויות על האתר ותוכנו שמורות לאליעזר ספטר 2012   |   עיצוב אתר: תמנתי עיצוב גרפי