שחרור מתאונה פיזית ונפשית

שחרור מתאונה פיזית ונפשית

אחרי תאונה , קטיעת שני רגליו של בעלי

י"ח בטבת תשע"ז

לכבוד אליעזר ספטר שיחי',

הגעתי אליך אחרי תאונה שאני ובעלי עברנו לפני תשעה חודשים. בעלי נפצע קשה מאוד למול עיני, ואני ב"ה ניצלתי בנס גלוי. ראיתי את האדם החזק ביותר עבורי (והמשמעותי ביותר) מתרסק מול עיניי ומשם להתמודדות קשה מאוד והתחלת חיים חדשים שלא הכרתי לפני.

כשהלכתי ברחוב, כל משאית שנסעה, אפילו רחוקה, גרמה לי לרעד בלתי נשלט ו"פריז". כל נסיעה (אפילו במהירות נמוכה) הייתה מותירה אותי דרוכה מאוד.

המצב החדש של הפציעה, קטיעת שני רגליו של בעלי, גם לא התיישב אצלי בראש ולא השלמתי איתו כל-כך. בזה בעיקר רציתי לטפל, ובהשגחה פרטית שלחו אותי אל לאליעזר . הגעתי אליו (האמת שלא עם הרבה ציפיות לתוצאות מהירות) והופתעתי מאוד מאוד לטובה.

גיליתי מולי אדם ירא שמיים שעושה עבודה מאוד מיוחדת ובעזרת דרך שנראית מאוד פשוטה, פשוט הופך עולמות. אחרי כל טיפול יצאתי פשוט חדשה ומאושרת. החרדות נעלמו, הפחד מהמשאיות, וקיבלתי את המצב באהבה גדולה וביכולות וכח להמשיך לעבור את כל מה שמחכה לי.

תוך כדי הטיפולים, צפו ועלו גם משקעים מהעבר שגם כך טופלו בצורה מדהימה ומאוד יעילה. לכל מקום שאני הולכת אני פשוט מספרת ומפרסמת את הנס הפרטי שלי והכל בזכות השגחה פרטית מופלאה.

תודה אליעזר, תבורך מן השמיים.



תאונת דרכים עינויים על ידי משטרת אתיופיה

הגעתי לחוה אחרי תאונת דרכים. סבלתי מהתקפי פחד וסיוטים על מה שקרה.

לא עבדתי במשך שנה עקב סחרחורות וכאבי ראש, ולא יכלתי לתפקד. הכל היה מטושטש.

במשך הטיפולים עלו לי הטראומות של השבי באתיופיה כאשר נסינו לברוח משם ולעלות ארצה. נזכרתי במכות ובעינויים בידי החיילים האתיופיים.

תודה על כל הטיפול ועל ההבנה. עכשיו הראש שלי ריק וברוגע.


כיצד קבלתי עזרה עבור טראומות מקרה

אלימות פיסית ונפשית ותאונת הדרכים האיומה שלי!

עד שהגעתי לירושלים, הגעתי לקצה גבול סבלנותי הן מבחינת סבולת הכאב והן מבחינת רעיונות לפתרונות.

עד אז כבר התנסיתי בסוגים רבים של רפוי וטפול גופני.

אף בעצמי, הייתי מרפה מוסמכת ומטפלת גוף ברשיון.

בתור כזאת, הכרתי דרכי חשיבה לרפוי.

אף-על-פי-כן, לא יכולתי לרפא את גופי שלי, לפחות לא עד כדי תחושת הרפיה ונוחות.

כיון שהתקשיתי ללמוד עברית וידעתי שאובחנתי כלוקה בהפרעה בעבוד צלילים, קבעתי תור לקלינאית תקשורת לאבחנה.

היא הציעה שאמצא מתכנת נוירולינגויסטי (מוחי-לשוני) על-מנת שאוכל לשנות אחדים מהמסרים הבסיסיים שמלווים אותי כל חיי.

היא בשרה לי שעלי למחוק חלק מהמידע השגוי שהתרגלתי אליו כנוכחות בחיי.

קבלתי את שמו של אליעזר כמטפל בתכנות נוירולינגויסטי, וצלצלתי לראין אותו.

רציתי לודא שנקלעתי לאדם הנכון.

חייתי מהכנסה קבועה וחשוב היה שאמצעי הדלים יוקדשו למטרת הטפול ההולם.

בדברי עם אליעזר, הבנתי שרציתי לראות מה בכחו לעשות למעני ועמי.

תחלה אמר כי לא נראה לו שתכנות נוירולינגויסטי נחוץ לי, וכי הצטרכתי לסלק את אותה הטראומה מגופי שגרמה לכאב.

עסקתי שנים רבות באנשים שורדי טראומה, ולדבריו היה צליל של אמת.

ככל שנותרת הטראומה בגופינו, איננו פנויים לחיות את החיים המיועדים לנו וחופשיים להגשים יכולתנו ותכונותינו היצירתיות האמתיות.

גמרתי אומר בלבי לקבוע תור אצל אליעזר על-מנת להיווכח בתוצאות.

השיטה שהפעלנו היא TAT – Tapas Accupressure Technique –

תורת הלחץ הידני של טַפּס היא פשוטה וקלת-ישום עד כדי הטעיה.

התאוריה מבוססת על תריסר מרכזי אנרגיה המקבילים למערכת האברים באופן בסיסי.

לדוגמא, ישנו מצהר לב, מצהר ריאות, מצהר מעים, וכו', וכל אחד מאברים אלה בתורם –

ובהמשך מרכזי האנרגיה – סופגים טראומה בלתי- פתורה ומחוללים תגובה שלילית בגופינו.

ככל שאנו דבקים בטראומה כך גופינו מתמלאים במתח ודחק.

שיטת ה- TAT מפעילה את המצהרים, שהם מושב התגובות הבריאות של הגוף, ומחליפה את מסרי הטראומה במידע החיוני מכל עבור השורד,

דהיינו, השבר התרחש לפני זמן רב, והארוע הסתים כבר, האדם כעת התעשת.

אף-על-פי-כן, מצב זה עוד נחשב "בשליטה";

לא במובן שאין סבל או סיבה להתמקד בטראומה, אלא שהאדם נצל מהמאורע ואינו נמצא בסכון מתמיד כפועל יוצא.

האדם מסוגל לחוש עצמו משוחרר מאותו מצב, פנוי ליצור חיים שונים על בסיס המציאות העכשוית ממש, ולא ארועי העבר.

מידע זה היה חיוני עבורי. האמת היא שלא הכרתי מושג זה קודם לכן.

ללא יחס למספר הפעמים ששננתי בתוכי את אותו הדבר,

עדיין חשתי כאלו אני יושבת, עומדת או שוכבת באמצע הטראומה בלא מפלט או מוצא.

אלא שבעבודתי המתקדמת עם TAT , הרגשתי עצמי כלאחר חוית הטראומה.

לפעמים, ישבתי בגפי בחדר, לעתים רקדתי בעצמי או עם אחרים,

לפעמים צחקתי והתלוצצתי עם אנשים שקודם היו למציקי.

כבר לאחר מספר פגישות הראשונות, חשתי השתחררות כללית.

מעולם לא היתה לי הרגשה טובה כל-כך כלפי גופי.

הייתי רגועה, שלוה, הרגשתי מרץ רב יותר בהרבה, ונהייתי חברותית יותר.

כל הרואים אותי העירו שנראיתי רעננה כאלו הקצתי משינה ארוכה.

בכל זאת, הסיפור לא סופר במלואו ללא תוספת קטנה בצורת הקטע הבא.

אחרי שלשה או ארבעה שבועות, העבודה נהיתה קשה יותר ואני גררתי עצמי לתוך טראומות העבר בקלות פוחתת.

למרות זאת, חשוב לציין שבאותו שויון נפש שגליתי במהלך מספר הפגישות הראשונות,

הייתי מסוגל להבחין בכאב הטראומה, אך מבעד למחיצת הריפוי.

ידעתי שהתופעה חולפת מגופי והבנתי ששכבות חדשות של טראומה עלו בלא שאחוה בה.

לעומת זאת, שחררתי את הטראומה ובאמצעות אותו תהליך של שחרור,

גליתי צדדים אחרים בעצמי שלא ידעתי על קיומם, וכן גליתי מחדש פנים אחרות שלא היתה לי גישה אליהן שנים רבות.

עקבתי אחר התקדמותי בין הפגישות.

תמיד היה שינוי חיובי, אף אם גם היו לי זכרונות וחויות נוספים של טראומות אחרות מלבד הטראומה בה התמקדתי.

אבל השינויים החיוביים לא נטשו אותי אפילו כשדבר חדש עלה.

התמדתי בעבודה שבצעתי במשרד והוספתי אליה הן בשבוע והן בפגישה הבאה.

שמתי לב מאוד לתחושותי, מחשבותי ומעשי, וגם לרמת המתח אצלי וכמה שחפצתי בחברת אחרים או רציתי להיות לבדי.

אני נוטה להעדיף להתבודד, כך ששמתי לב לפעמים שהתגברות הנטיה וכאשר אני יכולתי להיות חברותי יותר.

הענין טראומתי הגדול עליו עבדתי היה תאונת דרכים שעברתי בהיותי בת חמש שנים.

נפצעתי בשלוש פציעות רציניות והייתי חסרת אונים במיטה במשך ארבעה חודשים.

בעבודה זאת, קישרתי את הכאבים בראשי, רגלי, כתפי וגבי לאותה תאונה.

חלקם היו מובנים, אבל טרם קשרתי אותם.

חלקם לא היו ברורים בכלל, ונדהמתי כמה זמן נשאתי כאב זה עמי.

כשמקדתי תשומת לבי בכל חלק מהטראומה, גופי ותר על הטראומה והפחתי חיים בתוך עצמם.

מלבד ממד העבודה עם טראומה שבאמת קרתה לי בחיי, אנו גם עבדנו על הטראומה שקרתה לאבותי ולי בגלגולים אחרים.

עשיתי עבודה רבה בנוגע למשפחתי וחיי הקודמים,

אך מאמצים אלה הישירו אל לב הנושאים – כיצד הטראומות השפיעו עליהם ועלי גם, דרכם.

אני מזהירה אתכם לגבי ענין אחד.

חיוני להיות נכון להשתנות, לותר ולהרשות לחייך סביבך להפוך טבעיים ונוחים יותר.

כלנו מסוגלים להתרגל להשפעות הטראומה ולניח שכאב גופני או דפוס רגשי ישארו עמנו לנצח.

כאב הטראומה חייב להיות חמור מחשש לותר על הטראומה.

אנו חייבים להיות מסוגלים לותר על מדה של הכאב כדי לותר על הכאב.

אחת מנפלאות TAT היא חוסר צורכנו לחוות מחדש את הטראומה כדי להרפא.

אנו אולי נחוה אי-נוחות ופחד מסוימים, אבל הן חולפות מהר ובקלות.

TAT מפנה מקום בגופינו להשתלטות המקצבים הגופניים-נפשיים.